ככלל, הזכאות לדמי מחלה מתחילה מהיום השני להיעדרות.
בהתאם לתיקון לחוק דמי מחלה, אשר ייכנס לתוקפו ביום 1.6.2022, עובדים אשר חלו בסרטן ועובדים אשר נדרשים לטיפול קבוע בדיאליזה, ונעדרים לצורך קבלת טיפולים או בדיקות תקופתיות, גם לאחר החלמתם, יהיו זכאים לקבל דמי מחלה בשיעור מלא, החל מהיום הראשון להיעדרותם.
לנוסח התיקון לחצ/י כאן
הכללים והסיכונים בהתקשרות עם קבלני שירות
לאחרונה ניתנו שני פסקי דין, אשר ניתן ללמוד מהם על חלק מהסיכונים המשפטיים שמעסיקים עלולים להיות חשופים להם בהתקשרויות עם קבלני שירותים:
- חברה חוייבה בתשלום זכויותיה של עובדת קבלן הנקיון
כידוע, החוק להגברת האכיפה קובע תנאים מחמירים על מזמיני שירותים בתחום השמירה, הנקיון וההסעדה. מעסיק אשר אינו מקיים את הוראות הדין באופן קפדני, יחוייב לשאת בתשלום זכויות עובדי הקבלן, ולעתים אף לשאת באחריות מינהלית ופלילית.
במקרה הנדון, עובדת של קבלן נקיון אשר הוצבה לעבודה בחברת שופרסל, לא קיבלה את זכויותיה ממעסיקה, קבלן הנקיון, אשר פשט את הרגל, והגישה תביעה נגד שופרסל לקבלת זכויותיה.
בית הדין קיבל את התביעה, וקבע כי שופרסל אחראית לתשלום זכויותיה, בעיקר מהטעמים הבאים:
- אמנם שופרסל מינתה בודק שכר מוסמך, אשר בדק את תנאי העסקת עובדי הקבלן, אולם הבודק הציג בדוחותיו ליקויים, ושופרסל לא פעלה כדי לוודא כי הם מתוקנים.
- אמנם בהסכם בין שופרסל לבין הקבלן נקבע מנגנון לפיו עובדי הקבלן יוכלו לפנות לשופרסל במקרה שזכויותיהם יופרו, אולם שופרסל לא החתימה את עובדי הקבלן על מסמך המציין את זכותם זו.
לפיכך, שופרסל הפרה את הוראות החוק להגברת האכיפה, באופן שמטיל עליה אחריות לשלם לתובעת את זכויותיה.
ד"מ 26440-11-20 Letebrhan Fekadu נ' דור אל סדרנות ומשלוחים ואח' (מיום 24.4.22)
- עובדי חברת מיחשוב חיצונית שהגישה שירותים לעירייה – הוכרו כעובדי העירייה
עיריית חולון הוציאה את שירתי המיחשוב שלה למיקור חוץ. ככלל, מדובר בנורמה רווחת ולגיטימית. אלא שגם לעניין זה ישנם כללים שחשוב להקפיד עליהם, ובעיקרם לוודא שהשירות המסופק על-ידי הקבלן כולל ערך מוסף, מעבר לאספקת כוח העבודה של עובדיו.
להמשך קריאה
בשנת 1983 החברה לאוטומציה התקשרה עם עיריית חולון בהסכם לאספקת שירותי מיחשוב.
בשנת 2020, העירייה הודיעה לחברה על ביטול ההתקשרות עמה. מכיוון שלחברה לאוטומציה לא היתה אפשרות להמשיך ולהעסיק את העובדים אצלה או אצל לקוחות אחרים, היא הזמינה אותם לשימוע, בכוונה לסיים את העסקתם.
ההסתדרות הגישה לבית הדין בקשה לקבוע כי יש להכיר בעובדים אלה כעובדי עירייה.
בית הדין קיבל את הבקשה וקבע כי אמנם ייתכנו מקרים בהם מעסיק יוציא חלק מהפונקציות שלו למיקור חוץ, וכי אין מניעה כי גם שירותי מיחשוב יבוצעו על ידי גורם חיצוני. אולם במקרה הנדון, החברה לאוטומציה לא באמת סיפקה לעירייה כל שירות, אלא שימשה רק כצינור להעברת תשלום שכרם של העובדים. אפילו מערכות המחשב אשר בתחילת הדרך סופקו על ידה, הוחלפו במרוצת השנים, ובפועל עובדיה סיפקו תמיכה למערכות של העירייה, ללא קשר לחברה לאוטומציה. העירייה גם התייחסה אל עובדי החברה כאל עובדיה, לכל דבר ועניין, וניהלה אותם, הן מקצועית והן אדמיניסטרטיבית. היא ראיינה אותם כמועמדים, קיבלה אותם לעבודה, קבעה את תנאי העסקתם, קידמה אותם, סיפקה להם כרטיסי ביקור ומינתה אותם לתפקידים. הכל, מבלי שלמעסיקתם הרשמית היה כל קשר אליהם או לעבודתם בעירייה.
כאמור, בית הדין קבע כי בנסיבות אלה, התקיימו יחסי עובד מעסיק בינם לבין העירייה, ואף קבע כי כעת, משההתקשרות של העירייה עם החברה לאוטומציה הסתיימה – הם זכאים להתמודד על תפקידים בעירייה במסגרת מכרזים פנימיים.
סק (ת"א) 34257-10-20 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' עיריית חולון ואח' (מיום 29.4.2022)